ISO 27001
חותם אמינות D&B
תפריט

סרטן השד – מידע בנושאים רפואיים

סרטן שד – סקירת אבחנה וטיפול

סרטן שד הינו סוג הסרטן הנפוץ ביותר ברמה העולמית, אחרי סרטן הריאות, ומהווה את סיבת המוות המובילה בתמותת נשים מסרטן. בעת האבחון, ישנה חשיבות רבה בהגדרה המדויקת של סוג הסרטן, כדי להתאים עבורו את הטיפול הטוב ביותר. חשוב לזכור שגם גברים יכולים לחלות בסרטן שד, אך מדובר על שכיחות של כ-1-0.5% מכלל אבחון סרטני השד.

סרטן השד נחלק ל-3 קטגוריות מרכזיות: גנטי, משפחתי וספורדי (מקרי). רוב מקרי סרטן השד הינם ספורדיים. אחוז הסרטן הגנטי הינו 5-10%, כאשר מרבית הנשאים מתוכם נושאים את הגן המוכר BRCA. הגן BRCA נחלק לשני גנים – BRCA1 ו-BRCA2 כאשר BRCA2 נמצא באחוזים גבוהים יותר אצל נשים המאובחנות עם סרטן השד. חשוב לציין כי קיימים גנים ותסמונות נוספים הנמצאים באסוציאציה להיארעות גבוהה של סרטן שד – PTEN, PT53, Lynch Syndrome ועוד.

בעת פנייתה של האישה לבדיקה, המטופלת תישאל על גורמי הסיכון, בין היתר, על חשיפה לאסטרוגן במהלך חייה, היסטוריה משפחתית, היסטוריית של מחלות שד, לאחר מכן תבוצע בדיקה גופנית בה נעשה חיפוש אחר גושים, שינויים בשד, הפרשה חריגה מהפטמות וכן בדיקה של שינויים בבלוטות הלימפה באזורים שונים.

בהתאם לממצאי הבדיקה ולגיל האישה, וככל וקיים צורך בהמשך בירור, יוחלט האם להיעזר באולטרסאונד, ממוגרפיה או MRI. לכל אחת מהשיטות הללו יתרונות וחסרונות. יתרונו של האולטרסאונד בולט בנשים צעירות שרקמת השד שלהן צפופה יותר. לעומת זאת, ככל שהאישה מתבגרת, רקמת השד הופכת שומנית יותר ומאבדת מצפיפותה כך שהבדיקה המתאימה יותר תהא ממוגרפיה. MRI שמור לסקירה עבור מטופלות בסיכון גבוה, כמו למשל לנשאיות של גן BRCA.

לאחר הבירור ההדמיתי, במידת הצורך, תבוצע ביופסיה במטרה לאפיין את הממצא החשוד. קיימות מספר אופציות לביצוע הביופסיה, האופציה המתאימה תיבחר בהתאם לסוג הממצא ולמיומנות הצוות המטפל והעדפתו: Fine Needle Aspiration, בה מחדירים מחט דקה לאזור הממצא ושואבים תאים מהאזור, Core Needle Biopsy במהלכה מוחדרת מחט עבה יותר אשר מאפשרת הוצאה של גליל רקמה מהאזור, ו-Excisional Biopsy בה מבצעים חתך בכדי להוציא חלק מהממצא. בעזרת הביופסיה ניתן לאפיין טוב יותר את הגידול, זאת בעיקר בהתאם לרצפטורים הפעילים שקיימים בו. אפיון זה חשוב הן לקביעת הטיפול והן לקביעת הפרוגנוזה. לאחר ביצוע בדיקות ההדמיה והביופסיה, נקבעת דרגת המחלה (Stage). כאשר זו מושפעת מגודל הגידול, העומק אליו חדר ברקמה ומידת ההתפשטות שלו.

בשלב הבא מוגדר ההליך הטיפולי. בעבר, כלל הטיפול הניתוחי בעיקרו כריתת שד מלאה (Mastectomy). כיום, הנטייה היא לבצע ניתוח משמר שד (lumpectomy), במהלכו מוציאים את הגידול עצמו יחד עם שוליים קטנים מסביבו הנקיים מגידול. לאחר הוצאת הגידול לרוב תבוצע הקרנה תוך ניתוחית, אשר שוות ערך לטיפול בן 6 שבועות של הקרנות יומיומיות. במידת הצורך לאחר הניתוח יינתן טיפול כימותרפי, הורמונלי או ביולוגי כתלות בדרגת המחלה ואופייה.

בשנים האחרונות קיימות בשוק בדיקות ה-oncotype, המאפשרות בחינה של הגידול הספציפי אצל כל אישה. קיימות מספר סוגי בדיקות, אך אלה מבוצעות באופן יחסית דומה: דנ"א הגידול נבדק ומבוצע חיפוש אחר המוטציות הקיימות בו, סוגן וכמותן. בדיקות אלה נותנות מידע, בין היתר, בנוגע לתגובת הגידול לטיפול כימותרפי לעומת טיפול הורמונלי, התאמת טיפול אימונותרפיה ממוקד ועוד.

המדיניות הנהוגה בישראל ממליצה על בדיקה עצמית פעם בחודש לכל אישה מעל גיל 20, בדיקת כירורג שד אחת ל-3 שנים בין הגילאים 20-39 ומעל גיל 40 אחת לשנה. בנוסף, מעל גיל 40  קיימת המלצה לממוגרפיה דו-צדדית אחת לשנה. עבור נשים עם סיפור משפחתי או גורם גנטי, בדיקות הסקר יתחילו מוקדם יותר. חשוב לזכור כי רוב הגושים מתגלים בבדיקה עצמית, ומכאן החשיבות הרבה שבביצועה.

לסיכום, סרטן שד הינו אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר, יחד עם זאת בעל פרוגנוזה טובה. הפרוגנוזה הולכת ומשתפרת בשנים האחרונות אודות לבדיקות סקר, הגילוי המוקדם, בדיקות גנטיות ומגוון הטיפולים הרחב הקיים בשוק.

מקורות

  1. הנחיות קליניות לאבחון וטיפול בסרטן השד. המלצות הוועדה המקצועית מטעם: איגוד הכירורגים בישראל, האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, איגוד הפתולוגים בישראל. ההסתדרות הרפואית בישראל. מהדורת 1998.
  2. Townsend, C. M., Beauchamp, R. D., Evers, B. M., & Mattox, K. L. (2016). Sabiston textbook of surgery E-book. Elsevier Health Sciences.‏
  3. Foukakis, T., Bergh, J., & Hurvitz, S. A. Deciding when to use adjuvant chemotherapy for hormone receptor-positive, HER2-negative breast cancer.‏
  4. Peshkin, B. N., Isaacs, C. C., Goff, B., & Burstein, H. J. Overview of hereditary breast and ovarian cancer syndromes associated with genes other than BRCA1/2.‏