אובדן כושר עבודה לצמיתות: מה הזכויות שלך?

כולנו מכירים את הימים האלה שאנחנו מתעוררים חולים, מתקשרים לעבודה להודיע שאנחנו לא מגיעים ומקבלים תשלום מהמעסיק בגין ימי המחלה שצברנו. אך קיימים גם מקרים בהם החזרה לעבודה או למקצוע היא לא כל כך מהירה ופשוטה, ולפעמים אף אינה אפשרית כלל. מצבים אלו מוגדרים כאובדן כושר עבודה לצמיתות ומוכרים גם כאובדן כושר עבודה קבוע. מצב זה יכול להתחלק בין רמות שונות של אי-כשירות ותלוי במספר גורמים וקריטריונים. במאמר הבא נסביר מהו בדיוק אובדן כושר עבודה לצמיתות, את מי ניתן לתבוע ואיך ממשים את האפשרות לקבלת פיצויים וזכויות רפואיות במקרים הרלוונטיים.

מהו אובדן כושר עבודה לצמיתות?

בין אם מדובר בפגיעה נפשית או פיזית, אדם שעבר תאונה, חלה במחלה כלשהי או סובל מבעיה רפואית כזו או אחרת שפוגעת ביכולת שלו למלא את תפקידו המקצועי – יוכל לתבוע לאובדן כושר עבודה את הגורמים הרלוונטיים. לרוב, סוגי הכיסויים הביטוחיים האלו ינתנו על ידי המוסד לביטוח לאומי או על ידי חברות ביטוח פרטיות.

הסיבות לפגיעה הפיזית או הנפשית יכולות להיות מגוונות ולהשתנות בין אחד לשנייה. בנוסף להבדלים מסיבות הפגיעה או הבעיה הרפואית, ישנן גם 2 סוגים עיקריים בנושא כושר העבודה ואובדנו.

1. אובדן כושר עבודה לצמיתות מלא: כאשר אדם מגיע למצב בו אינו יכול לעסוק כלל במקצוע או בעיסוק המרכזי שלו ממנו הוא מתפרנס. לרוב, מקרים אלו יהיו מלווים גם בקביעת שיעור נכות המתחיל מ-75% ומעלה.

2. אובדן כושר עבודה לצמיתות חלקי: מצב זה מגדיר מצב בו אדם מסוים שנפגע אינו יכול לעסוק במקצוע בו עבד באותה צורה או יעילות כמו לפני הפגיעה. או לחילופין, יכול לעסוק ולעבוד במקצועות ובתחומים אחרים שתואמים במידת מה את כישוריו אף אם יהיו בשכר נמוך יותר.

לאילו גופים ניתן להגיש תביעה בנושא ולקבל פיצויים?

ישנם מספר גורמים אותם תוכלו לתבוע במצבים ומקרים שונים, בהתאם לסוג הפגיעה שלכם, למקום בו זה קרה ולמאפיינים נוספים.

• חברת הביטוח הפרטית – כאשר אדם מבוטח בביטוח אובדן כושר עבודה, זכותו להגיש תביעה לחברת הביטוח, להתייצב בפני ועדה רפואית ולקבל בהתאם למסקנותיה שיעור נכות שיגדיר האם תינתן למבוטח גמלה חודשית ובגובה איזה סכום. חשוב לדעת שבמידה וכבר התקבל סכום כלשהו של פיצויים מהביטוח הלאומי באותו המקרה הביטוחי, חברת הביטוח הפרטית עלולה לנכות סכום זה מגובה הפיצוי.
• ביטוח לאומי – במקרים בהם הפגיעה או התאונה התרחשה במקום העבודה או כחלק ממנה, אותו עובד יוכל לתבוע את ביטוח לאומי בגין דמי פגיעה. לאחר 3 חודשים מרגע הפגיעה, ניתן גם להגיש בקשה להכרה באובדן כושר עבודה ולקבל בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית פיצוי חד-פעמי או גמלה חודשית קבועה.
• המעסיק – במצבים מסוימים ובעיקר כאלה בהם המעסיק התרשל בהתנהגות שלו ובאחריות שלו כלפי בטיחות העובדים שלו, יכול העובד לתבוע את חברת הביטוח של המעסיק במידה ונפגע או נפצע.
• קרן הפנסיה – קרנות פנסיה מסוימות מכילות סעיף ריסק ביטוחי, המאפשר במצבים מסוימים לתבוע את קרן הפנסיה בגין המקרה הביטוחי. חברת הביטוח של קרן הפנסיה תערוך את הבדיקות הרלוונטיות ובמידה והטענות יאושרו על ידה, יזכה המבוטח בתביעת פנסיית נכות.

לסיכום – אל תישארו בלי עזרה מגורם מקצועי

מצבים בהם אנשים מאבדים את היכולת לעבוד ולהתפרנס מלווים במתח, ברגשות לא נעימים ובהרבה דאגה וחששות מצד הנפגעים, בעיקר לגבי יכולותיהם להתקיים בכבוד. המשקל שמונח על הכתפיים של התובעים והנפגעים במקרים אלו הוא עצום, כך שלא מספיק שעליהם להתמודד עם המצב הרפואי או הנפשי הקשה בו הם נמצאים, הם גם צריכים להילחם בעור שיניהם תוך כדי בשביל להיות מוכרים ככאלה מבחינת הביטוח.

לכן פנייה לגורם מקצועי כמו יועץ ביטוח בריאות בלתי תלוי, עו"ד מהתחום או מומחים ביטוחיים שונים, יכולה לשנות את התמונה כולה. יועץ ביטוחי יוכל לכוון אותך בכדאיות התביעה, לבנות אותה בצורה חזקה, להגיש ערעור במידה וקיבלתם סירוב ולעזור לכם לעשות כל מה שצריך בשביל שבסוף, תוכלו להתעסק בהחלמה, בריפוי הגוף, הנפש ובחיים בתנאים של כבוד.