סרטן המעי הגס הינו סרטן אשר לרוב מתפתח בצורה איטית וממושכת. בקרב הנשים, הוא השני בשכיחותו, אחרי סרטן השד. בקרב הגברים, זוהי מחלת הסרטן השלישית בשכיחותה, אחרי סרטן הערמונית והריאות. בשנת 2020 אובחנו בישראל 2,882 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, אשר היוו 10% מכלל מקרי הסרטן החדשים שאובחנו בישראל. על פי נתונים סטטיסטיים מהשנים האחרונות עולה כי ישנה עלייה ברורה בשיעור המאובחנים בשלב מוקדם של המחלה. כמו כן, שיעור ההיארעות (המקרים החדשים שאובחנו) של סרטן המעי הגס בישראל הוא מהנמוכים ביותר בקרב מדינות ה-OECD, כמו גם שיעור התמותה.
גורמי הסיכון למחלה כוללים השמנה וסכרת מסוג 2, עישון, גיל מעל 50, מחלת מעי דלקתית (קרוהן או קוליטיס) וממאירות קודמת אחרת. בנוסף, תוארו מספר תסמונות גנטיות הקשורות בסיכון מוגבר, למשל Familial adenomatous polyposis ותסמונת LYNCH. לעיתים מדובר בנטייה משפחתית כללית, ללא סינדרום ספציפי מאובחן. עם זאת, חשוב להבין כי עלולים לחלות בו גם ללא גורמי סיכון כלל, והסיכון באוכלוסייה הכללית עומד על 4.5% לאורך החיים.
ההסתמנות כוללת דם טרי בצואה או צואה שחורה, כאבי בטן, שינוי בהרגלי יציאות, ירידה במשקל ותלונות הקשורות באנמיה. בנוסף, משום שההסתמנות קורית בשלב יחסית מתקדם של המחלה, ייתכנו גרורות סיסטמיות ותלונות בהתאם למיקומן – לדוגמת כאב בטן ימנית עליונה בשל גרורות בכבד או תסמינים נשימתיים בשל גרורות בריאות. הטיפול בגידול מקומי הוא בד"כ ניתוחי עם תוצאות טובות. עם זאת, הניתוח עלול לפגוע לרעה באיכות החיים בשל קיום הפרעות ספיגה עקב קיצור המעי או על רקע פגיעה בשליטה בסוגרים. אם הגידול גדול, או שהחל להתפשט – מקובל לשלב כימותרפיה והקרנות לפני או אחרי הניתוח.
בעבר, מקרים של מחלה מתקדמת וגרורות מרוחקות נחשבו כלא ברי החלמה. כיום, יש סיווג מולקולרי וגילוי של מוטציות ספציפיות, המאפשרות התאמת פרוגנוזה לפי אופי הגידול ואף טיפול מוכוון למוטציות שונות. למשל, בהינתן קיום מוטציה בחלבון KRAS ניתן טיפול בתרופה בשם Cetuximab, המעכבת את אותו חלבון מוטנטי.
קיימים מספר מחקרים שהוכיחו כי שמירה על אורח חיים בריא (אכילה מאוזנת, פעילות גופנית, והימנעות מעישון ואלכוהול), יכולה לסייע במניעת המחלה. אך אין די בכך, ולכן פותחו מספר בדיקות סקר לאוכלוסייה הכללית. מאחר וגידולים ופוליפים נוטים לדמם, קיום של דם בצואה יכולה להעלות חשד לממאירות. על כן, במדינת ישראל מומלצת בדיקתה שנתית לדם סמוי בצואה בגילאים 50-74, אומנם מדובר בבדיקה שאינה רגישה מספיק ותלויה באיכות המבצע ובמעבדה וכיום ממליצים שלא להסתמך על בדיקה זו בלבד.
קולונוסקופיה היא בדיקת הבחירה לאבחנת סרטן מעי גס. במהלכה, בוחנים את כל אורך המעי הגס בעזרת מצלמה גמישה. הבדיקה מחייבת הכנה וריקון של המעי, נעשית בטשטוש ואורכת כ-20 דקות. יתרונותיה הם רגישות גבוהה בגילוי נגעים טרום ממאירים וממאירים, וכן יכולת לטפל במהלך הבדיקה – לכרות פוליפים ולקחת דגימות לפתולוגיה מרקמה חשודה, על מנת לאפשר אבחנה דפנטיבית.
ההמלצה בישראל היא ביצוע קולונוסקופיה החל מגיל 50 כל 10 שנים. כאשר אם ישנו ממצא חשוד, האינטרוול בין הבדיקות מצטמצם. אם ידוע על סיפור משפחתי, תסמונת גנטית או מחלת מעי דלקתית ברקע – מומלץ לבצע את הבדיקה מוקדם ובאופן תדיר יותר. במקרים של חשש או קושי בביצוע הרדמה, ניתן לבצע קולונוסקופיה וירטואלית בעזרת בדיקת CT. ההכנה והרגישות דומים לבדיקת קולונוסקופיה רגילה, אך היא אינה מאפשרת טיפול ולקיחת דגימות.
כיום צוברות תאוצה בדיקות מולקולריות לסמנים שונים לסרטן, בסרטן המעי הגס נפוץ לבדוק מרקר הנקרא CEA. סמן זה אינו רגיש וספציפי מספיק לאבחון ראשוני, אך יש לו מקום בהערכת פרוגנוזה, בחינת הצלחת הטיפול, ומעקב אחר גרורות והישנות המחלה.
לסיכום, סרטן מעי גס הוא סרטן נפוץ וגורם תמותה ותחלואה מוביל, ולכן יש חשיבות רבה למניעה ולגילוי מוקדמים. המהלך ההדרגתי והאיטי של המחלה מאפשר גילוי של נגעים טרום ממאירים, התערבות מקומית ופרוגנוזה טובה. כיום יש התקדמות טכנולוגית הן מבחינת מגוון בדיקות הסקר והן מבחינת אפשרויות הטיפול.
מקורות:
- הנחיות משרד הבריאות בנושא מניעה וגילוי של מחלות ממאירות.
- https://gco.iarc.fr/today/data/factsheets/populations/376-israel-fact-sheets.pdf
- UPTODATE: Clinical presentation, diagnosis, and staging of colorectal cancer.
- UPTODATE: Overview of the management of primary colon cancer.
- American Cancer Society Colorectal Cancer Signs and Symptoms.
- Personalizing Survival Predictions in Advanced Colorectal Cancer: The ARCAD Nomogram Project. J Natl Cancer Inst. 2018 Jun 1;110(6):638-648. doi: 10.1093/jnci/djx253. PMID: 29267900; PMCID: PMC6005015.
- Duffy MJ. Personalized treatment for patients with colorectal cancer: role of biomarkers. Biomark Med. 2015;9(4):337-47. doi: 10.2217/bmm.15.3. PMID: 25808438.