מהו ביטוח בריאות ממלכתי
ביטוח בריאות ממלכתי מהווה את אחד מהאלמנטים החשובים ביותר במדינת רווחה. מדובר בביטוח בריאות המוענק לאזרחים ומאורגן על ידי המדינה. בישראל ישנם שלושה רבדים שונים של ביטוח בריאות, כאשר הביטוח הממלכתי הוא הרובד הבסיסי ביותר. במאמר זה ננסה להסביר מהו ביטוח בריאות ממלכתי.
המסגרת השנייה של ביטוח הבריאות מסופקת על ידי קופות החולים. קופות החולים מספקות למעשה כיסוי נוסף עבור שירותים שלא כלולים בסל הבריאות המתעדכן אחת לשנה. השירותים המכוסים על ידי קופות החולים נקראים שירותי בריאות נוספים או שב"ן. יש לציין כי מאחר שקופות החולים הן הזרוע הביצועית של משרד הבריאות, הרי שגם שירותי הבריאות הממלכתיים מסופקים על ידי קופות החולים השונות.
הרובד העליון של ביטוחי הבריאות מסופק על ידי חברות הביטוח הפרטיות. הפוליסות הפרטיות מוצעות במקום שירותי הבריאות הנוספים או בנוסף להם. בעוד שהשירותים הניתנים במסגרת שב"ן מוגבלים בהתאם לתקנון המאושר על ידי משרד הבריאות, הביטוחים הפרטיים מותאמים כמו כפפה ליד לכל מבוטח ומבוטח בהתאם לרצונותיו, יכולותיו הכספיות ומידת הנכונות של חברת הביטוח לבטח אותו.
מידע נוסף בנושא:
מידע נוסף בנושא:חוק ביטוח בריאות ממלכתי – מהפכה בשירותי הבריאות בישראל
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 נכנס לתוקפו בראשון בינואר 1995 וחולל מהפכה של ממש בזכויות שלהן זכאים תושבי מדינת ישראל הקשורות לשירותי הבריאות, אופן המימון של שירותי הבריאות והרכב שירותי הבריאות. סך הכול חלפו ארבע שנים מאז שהוגשו המלצות ועדת השופטת שושנה נתניהו לממשלה ועד שנחקק החוק. רבים לא יודעים זאת, אבל חיים רמון הוא זה שיזם את החוק ובנוסף רמון הוא זה שקידם את החקיקה שלו: בשלב הראשון בממשלתו של יצחק רבין ז"ל כשר הבריאות ובשלב מאוחר יותר כיושב ראש ההסתדרות.
אחידות ושוויון
חשוב להבין שלפני שנחקק החוק החשוב הזה, קופות החולים נבדלו אלה מאלה בשירותים שסיפקו, כאשר קופות חולים עשירות יותר, הצליחו לספק שירותי בריאות נרחבים יותר. כך, לדוגמה, רוב המבוטחים של קופת חולים כללית, זכו לכ-60% אחוזים בלבד מהשירותים שסיפקה קופת החולים מכבי. החוק החדש למעשה קבע סל בריאות אחיד. הסל משותף לכל קופות החולים ונסמך על שירותי הבריאות שסיפקו המדינה וקופת חולים כללית ערב חקיקת החוק.
מדי שנה ממונה ועדה מיוחדת על ידי הממשלה, הנקראת ועדת הסל, במטרה לקבוע אילו שירותים חדשים יתווספו לסל הבריאות, הנקרא בפי העם "סל התרופות". המונח "סל התרופות" שגוי כיוון שבנוסף לתרופות כלולות בסל גם בדיקות רפואיות וכן כלולים בו טיפולים שאינם תרופתיים.
מעניין לדעת כי מאחר שבחלק מקופות החולים ההצטרפות לחברות היתה כפופה לחיתום, לא אחת נדחו אנשים על רקע של גיל מבוגר (עוד בנושא: ביטוח סיעודי קולקטיבי), מצב כלכלי או מצב רפואי ירוד. לאחר שנחקק החוק, נוספו כמיליון תושבים לביטוח הבריאות שקודם לכן היו מבוטחים חלקית או לא מבוטחים כלל.
מימון השירותים הכלולים במסגרת סל הבריאות הממלכתי
לפני שנחקק החוק, הפעילות של קופות החולים מומנה באמצעות דמי החבר ששולמו במקרים רבים כחלק מדמי החבר ששולמו לארגון העובדים ששלט בקופה. לכן, תושבים שלא שילמו את דמי החברות פשוט לא זכו לביטוח בריאות והחברות בקופה היתה וולונטרית ולא מחויבת על פי חוק.
כיום, בהתאם החוק, ישנן אוכלוסיות שונות הזכאיות להסדרים שונים בכל הקשור לנושא התשלום עבור הביטוח. בראש ובראשונה מדובר בילדים עד גיל 18, אך בנוסף מדובר בפנסיונרים, חולים במחלות כרוניות, משפחות מרובות ילדים, עולים חדשים, תורמי איברים ועוד.