סרטן צוואר הרחם הינו השלישי בשכיחותו מבין הסרטנים הגינקולוגיים, והראשון בשיעור התמותה בארצות מתפתחות. בארץ מאובחנות מדי שנה כ-200 נשים ונפטרות כ-100 נשים, שיעור תמותה הנחשב מהנמוכים בעולם המערבי. בשנים האחרונות ישנה ירידה של כ-75% בשכיחות ובתמותה כתוצאה מסרטן צוואר הרחם בעולם, הודות להתפתחות והתייעלות הרפואה המונעת – מניעה באמצעות חיסון גילוי מוקדם באמצעות בדיקות PAP.
חיסונים מהווים גורם משמעותי בהורדת שיעור התמותה מאחר והאטיולוגיה השכיחה ביותר היא על רקע הדבקה בנגיף הפפילומה (HPV, Human Papilloma Virus). מדובר נגיף נפוץ (המדביק כ-80% מהאוכלוסייה במהלך החיים), המועבר בעת קיום יחסי מין לא מוגנים. וירוס הפפילומה גורם לתחלואה בנשים וגברים כאחד, הכוללת יבלות באיברי המין, האנוס וחלל הפה, ופיתוח סרטנים אופציונלי באזורי ההדבקה. האסוציאציה המשמעותית ביותר שלו כגורם לממאירות הינה לסרטן צוואר הרחם, שם הוא מהווה כ-99% מהמקרים.
המהלך הטבעי של התפתחות הסרטן כולל לרוב הדבקה בזן אונקוגני (כלומר, זן של הנגיף שנמצא באסוציאציה גבוהה להתמרה סרטנית כמו הזנים 16 ו-18) וזיהום עמיד שגורם לשינוי בתאים. כמו כן, בצוואר הרחם ישנו אזור מעבר בין שני סוגי אפיתל הנקרא SCJ (squamous-columnar-junction), בו מתרחשים שינויים מבניים בתאים במהלך החיים – אזור זה מועד יותר להדבקה בוירוס ולפיתוח ממאירות.
במרבית מקרי ההדבקה בוירוס הפפילומה, מסיבות שונות, ישנה החלמה ספונטנית ולא תתפתח ממאירות. גורמי הסיכון להתפתחות ממאירות של צוואר הרחם מתחלקים לכאלו הקשורים להדבקה בוירוס (ריבוי פרטנרים מיניים, דיכוי חיסוני, התנהגות מינית מסוכנת) ולכאלו שאינם קשורים להדבקה בוירוס (מעמד סוציו אקונומי נמוך, עישון, גנטיקה).
ההסתמנות ההתחלתית של סרטן צוואר הרחם היא לרוב א-סימפטומטית, אך בהמשך יכולה להתבטא כדימום נרתיקי שאינו וסתי, דימום לאחר קיום יחסי מין או הפרשה חריגה. מחלה מתקדמת עלולה להסתמן ככאבים באגן, או הפרעות במערכת העיכול והשתן.
הטיפול לסרטן צוואר הרחם בשלב מוקדם הוא ניתוח נרחב כולל כריתת רחם, או שילוב של הקרנות וכימותרפיה. החל משלב בו יש חדירה לרקמות סמוכות (הנקרא שלב 2B), הסרטן נחשב כלא נתיח בשל הקושי בהשגת שוליים נקיים, ולכן הטיפול הוא רק באמצעות הקרנה וכימותרפיה. הפרוגנוזה בשלבים המוקדמים היא טובה, אך הטיפול הוא קשה ופוגע באיכות החיים ובפוריות. בנוסף, ההישרדות יורדת באופן דרמטי כשהסרטן כבר חודר לרקמות סמוכות באגן.
בשל ההסתמנות המאוחרת, אפשרויות הטיפול המוגבלות והאופי הקשה של המחלה, קיימת חשיבות גדולה לאבחון יעיל ומוקדם.
בדיקת PAP היא בדיקת סקר, בה לוקחים משטח של תאים מאזור ה-SCJ, ומאפיינים שינויים ממאירים או קדם ממאירים בתאים (ציטולוגיה). בארץ הבדיקה מומלצת אחת ל-3 שנים מגיל 25 ועד גיל 65. במקרה שהתוצאה לא ברורה, ניתן לשלב את הבדיקה גם עם צביעה ייחודית לדנ"א הנגיפי, כדי לדייק את האבחנה. הבדיקה מאפשרת גילוי מוקדם של ממצאים לא תקינים, טיפול שמרני, ופרוגנוזה מצוינת. האבחנה הדפיניטיבית של סרטן צוואר הרחם נעשית בסופו של דבר באמצעות ביופסיה.
בנוסף, בשנים האחרונות ישנה אפשרות למניעה ראשונית ע"י חיסון. החיסון הנמצא היום בסל הבריאות נקרא GARDASYL והוא מכוון כנגד 9 זנים של וירוס הפפילומה. החיסון הוכח במחקרים נרחבים כבטוח מבחינת תופעות לוואי וכיעיל בהפחתה משמעותית של תחלואה בנגיף הפפילומה. החיסון נמצא בתוכנית החיסונים של מדינת ישראל לנערים ונערות בכיתה ח' – הוא יעיל ביותר כאשר הוא ניתן בגיל צעיר, וטרם החשיפה המינית, אך ניתן לתת אותו גם מאוחר יותר. עם זאת, בישראל, מסיבה לא ברורה, עדיין יש הססנות והתנגדות הורית סביב החיסון ואחוזי התחסנות נמוכים יחסית.
לסיכום, סרטן צוואר הרחם נחשב כגורם תחלואה ותמותה משמעותי, הטיפול בו קשה, והתסמינים לרוב מתפתחים בשלב מאוחר. לכן ישנה חשיבות גדולה בחינוך ובהסברה אודות התחלואה, מניעה ראשונית ע"י חיסון, וגילוי מוקדם ע"י בדיקות סקר.
מקורות
- מידע מהאיגוד הישראלי לגינקולוגיה ומיילדות
- חוזרי משרד הבריאות בישראל אודות סרטן צוואר הרחם, בדיקות סקר וחיסון
- UPTODATE: Invasive cervical cancer: Epidemiology, risk factors, clinical manifestations, and diagnosis
- UPTODATE: Human papillomavirus infections: Epidemiology and disease associations
- UPTODATE: Human papillomavirus vaccination
- Basic Information About Cervical Cancer, Web CDC
- Estimates of incidence and mortality of cervical cancer in 2018: a worldwide analysis. Arbyn M, Weiderpass E, Bruni L, de SanjoséS, Saraiya M, Ferlay J, Bray F Lancet Glob Health. 2020;8(2):e191. Epub 2019 Dec 4
- Peter A Gearhart, MD Human Papillomavirus (HPV) Workup MedScape Feb 20, 2020
- Cancer statistics, 2020.Siegel RL, Miller KD, Jemal A CA Cancer J Clin. 2020;70(1):7. Epub 2020 Jan 8