עשר סיבות לדחיית הרפורמה בביטוחי הבריאות / ד"ר אודי פרישמן

עליית מחירים, יעדים לא ברורים, אחידות במוצרים, הגברת הביורוקרטיה והרגולציה – כל הסיבות לעצירת הרפורמה בביטוחי הבריאות הפרטיים לשם גיבושה וארגונה מחדש לטובת הציבור וענף הביטוח.

בתאריך 27.04.23

רפורמה היא תהליך שינוי שיטתי יסודי מהותי אך איטי של סדר חברתי. מקורה במילה האנגליתReform  שמשמעותה תצורה או עיצוב מחדש של דבר מה. זאת בניגוד למהפכה שהיא שינוי סדר מהיר. במדינת ישראל, ההצהרה על עשיית רפורמות הפכה תחביב של מקבלי ההחלטות בתחומי החיים השונים, וכל ניסיון להוציא אל הפועל רעיון כזה או אחר של פוליטיקאי כזה או אחר ממותג כרפורמה ותופס כותרות. אם בדרך משהו מהמהלך הזה, שלא תוכנן כראוי ואולי אפילו לא נדרש, גם יוצא אל הפועל, הרי שאת המחיר משלם האזרח. אבל למי זה באמת חשוב?

אולי הגזמתי. לא תמיד הכל רע, אבל בכל הקשור לתחום ביטוחי הבריאות אני צודק לחלוטין. בעשור האחרון הובילו  משרדי האוצר והבריאות, ביחד ולחוד, כמה וכמה רפורמות – החל מרפורמת הסיעוד ועד לרפורמה הצפויה לבוא עלינו בימים הקרובים, כאשר טוב לאזרח, למבוטח ולאדם החולה לא יצא מאף אחת מהן.

טוב יעשו מקבלי ההחלטות אם הפעם יאזרו אומץ וימנעו את כניסת הרפורמה המיועדת לתוקף, מיד כאן ועכשיו וזאת מהסיבות הבאות:

  1. כבר כמה חודשים שאין ראש לרשות שוק ההון. אין אדם שרואה את התמונה המלאה ויכול לקבל החלטה אסטרטגית כפי שנדרש לקבל כאשר מבקשים להוביל רפורמה רצינית – שינוי מהותי. היה ראוי שהרפורמה שמנוהלת ומובלת ונדחפת כרגע על ידי פקיד זוטר, תיעצר. כאשר ימונה ממונה חדש לרשות, יבחן מחדש האם בכלל יש צורך ברפורמה או לא. ואולי יבחר ללכת בכיוונים אחרים לחלוטין מהכיוונים שמציעה הרפורמה זו.
  2. הרפורמה נוגדת את תפיסת העולם המוצהרת של שר האוצר. שר האוצר הצהיר כמה וכמה פעמים, גם במהלך הבחירות וגם לאחר שנבחר ומונה לשר אוצר, שאחד מעיקרי תפיסת עולמו הוא צמצום רגולציה והקטנת מעורבות ממשלה היכן שאינה נדרשת. הרפורמה המיועדת עושה בדיוק את ההיפך: מגדילה  את הרגולציה, מקשה, מייקרת ומרחיבה ללא כל צורך את מעורבות הממשלה בתחום ביטוחי הבריאות הפרטיים.
  3. הרפורמה אינה מגובשת עד הסוף, לא מוגדרות מטרות ברורות אם בכלל. הרפורמה המדוברת החלה את דרכה בימי הממונה הקודם, עברה כמה וכמה שינויים עוד טרם נולדה, נדחתה כבר כמה וכמה פעמים, עמדה תחת לא מעט לחצים של פוליטיקאים ובעלי עניין – והיום היא טלאי על טלאי שנשאר לאחר מסע ארוך של חוסר ודאות. ראוי שהיא תידחה, וכאשר ימונה צוות מקצועי חדש תחת ממונה חדש עם ראיה חדשה ותפיסות עולם חדשות – תגובש מחדש.
  4. חברות הביטוח לא נערכו וכניסת הרפורמה בפזיזות תכניס את השוק לכאוס. בגלל חוסר הוודאות סביב כניסת הרפורמה לתוקף, חברות הביטוח לא הספיקו להיערך כראוי. למעשה, אין היום אף חברת ביטוח עם מוצרי בריאות מאושרים שיוכלו להימכר עם כניסת הרפורמה לתוקף. הדבר הזה יגרום לכאוס גדול מאוד – אנשים לא יוכלו לרכוש ביטוחי בריאות במשך חודשים רבים, ומבוטחים שיסיימו את תקופת הביטוח שלהם בביטוח קבוצתי לא יוכלו לרכוש ביטוח המשכי בפוליסה פרטית. והנפגעים כרגיל יהיו האזרחים, המבוטחים והחולים.
  5. היעדר תרומה מהותית לשוק הבריאות. האוסף האקלקטי של היעדים שהוצגו והוכנסו תחת כנפי הרפורמה אינם תורמים שום תרומה מהותית או אפילו חלקית לשוק ו/או למבוטחים, אינם מיטיבים את המצב והצורך בהם בעצם לא קיים.
  6. העלאת מחיר מיותרת. הפעלת הרפורמה תביא לעליית מחירי הביטוח ולא להוזלה שלהם, העלאה שתיגרם בעיקר מהטלת מטלות בירוקרטיות מיותרות על חברות הביטוח ומתן זכות שיבוב מיותרת לחלוטין אם חוק ההסדרים יעבור כמוצע.
  7. מוצר אחיד. הפעלת הרפורמה תייצר מוצרים אחידים ותקטין את התחרות. הניסיון מרפורמות קודמות של האוצר מלמד שכאשר חברות הביטוח מחויבות במוצר מינימום הן לרוב לא פועלות על מנת לשפר אותו או להציע למבוטחים יותר מהמחויב, ומסתפקות המוצר המינימלי אותו חייב המפקח על הביטוח למכור ולשווק. המפסידים הם כרגיל המבוטחים.
  8. יד ימין לא מודעת למעשיה של יד שמאל. ברקע מתקיים דיון על רגולציה נוספת בתחום ביטוחי הבריאות במסגרת חוק ההסדרים. מבלי לדון כרגע בהוראות חוק זה, נדרש שיהיה תאום בין שני הצעדים הללו.
  9. ייקור הפרמיה. הפעלת הרפורמה תהפוך את ביטוח הבריאות למוצר לעשירים בלבד.
  10. רפואה שוויונית. הפעלת הרפורמה והמשך טיפול בסוגיית ביטוחי הבריאות בדרך של שליפות מהמותן ללא ראיה אסטרטגית רחבה תרחיק מאיתנו את הסיכוי לרפואה שוויונית והוגנת לכלל אזרחי מדינת ישראל. ביטוחי בריאות הוא לא כלי קפיטליסטי לעשירים. ביטוח בריאות הוא דרך להנגיש את הרפואה לכלל הציבור בשילוב עם הרפואה הציבורית.

 

טוב יעשה הריבון אם יעצור את הנהירה לשום מקום, יקים ועדה מקצועית שתבחן את הדרכים לשלב בין רפואה פרטית לציבורית. ורק לאחר שתתגבש דעה מקצועית בעניין, ולא דעה מטעם כפי שנעשה בוועדת אש, שהוקמה על ידי השר ניצן הורוביץ שניסה באמצעותה לקבע בדקה התשעים את עמדותיו במערכת הבריאות, ניתן יהיה לצאת לדרך ולהבריא את מערכת הבריאות באמת.

 

הכותב הוא מומחה במדיניות בריאות ובביטוח בריאות וסיעוד, יועץ בכיר בחברת הייעוץ פרש קונספט

ייעוץ בביטוח בריאות קבוצתי?